#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא. שלמים ששחטן מערב יו&quot;ט האם יוצא בהם ידי שמחה וידי חגיגה (כששחטם ביו&quot;ט)?<p dir=""rtl"">ליל יו&quot;ט ראשון ואחרון האם יש בו שמחה?</p><p dir=""rtl"">כיצד שמח ביו&quot;ט ראשון שחל להיות בשבת?</p>"	"ידי חגיגה - ודאי שאינו יוצא שכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן הרשות.<p dir=""rtl"">ידי שמחה - עולא א&quot;ר אלעזר שאינו יוצא דכתיב &quot;וזבחת ואכלת&quot; שתהיה זביחה בשעת אכילה, רבין א&quot;ר אלעזר שיוצא משום שמחה.</p><p dir=""rtl"">&quot;והיתה אך שמח&quot; לרבות ליל יו&quot;ט אחרון, ולא ראשון 'אך' חילק, הטעם שממעטים יו&quot;ט ראשון ולא להיפך, לעולא אפשר לומר שאין לו במה ישמח, לרבין כדתניא משום שאין קדושה לפניו.</p><p dir=""rtl"">יו&quot;ט ראשון שחל להיות בשבת לרבין ניחא ששוחט מערב שבת, ולעולא משמחו בכסות נקיה ויין ישן.</p>"	פסחים עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. מנין לאמורי חגיגת ט&quot;ו (ומכאן לשאר אימורים) שנפסלים בלינה [והאם צריך ללמוד את זה מ'ראשית']?	רב כהנא אמר כדכתיב &quot;ולא ילין חלב חגי עד בקר&quot; וסמיך ליה &quot;ראשית&quot;, אבל בלא 'ראשית' יש מקום לפרש בוקר שני ועל זה הקשה רב יוסף שאפ' בבשר בסתמא זה בוקר ראשון, וה&quot;נ בסתמא זה בוקר ראשון ולא בעינן &quot;ראשית&quot;.	פסחים עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: מנין לחגיגת י&quot;ד [וט&quot;ו] שנאכלת לב' ימים ולילה אחד (לתוס' האי תנא סובר שהיא דאורייתא אבל לא הוקש לפסח)?	"חגיגית ט&quot;ו - נלמד מדכתיב &quot;אם נדר או נדבה&quot;.<p dir=""rtl"">חגיגת י&quot;ד - כתיב &quot;לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר&quot; והוסיף 'לבקר', ליתן בוקר שני [מכאן שמענו שסתם בוקר הוא בוקר ראשון].</p>"	פסחים עא:		
